׳מירו׳ / קורס ״עיצוב ספקולטיבי״

יובל מרגלית| הדר מיץ

 

לאחר מלחמת העולם השניה, אופי רכישת המוצרים ביבשת אירופה השתנה. תחושות דיכאון וחוסר משמעות אפינו את הקיום האנושי, לפיכך מגמת שיווקית חדשה- המוצרים הפסיקו להימכר על בסיס המאפיינים הפנימיים שלהם, אלא בעקבות ההבטחה לספק את הרצונות הפנימיים והבלתי מודעים הכי עמוקים שלנו כבני האדם- הרצון לערך עצמי גבוה, שיפור עצמי, והכי חשוב- אושר.  

״מירו״, מראה שמעבר לתפקידה הפונקציונאלי, גורמת לך להרגיש טוב יותר עם עצמך. בתקופת הבניה מחדש של אירופה, פוסט מלחמת העולם השניה, ״מירו״ מבקשת להרגיש את האישה שעומדת מולה, בעזרת טכנולוגיה חדישה מבינה ומעבדת את רגשותיך ועוזרת לך להרגיש טוב יותר. ״מירו״ תמליץ לך כיצד להתלבש כך שהבגדים יתאימו למידותיך, תעזור לך להתאפר ואף להזמין מהאינטרנט מוצרים משלימים לטובת ״המהפך״ אותו את מבקשת לעבור, ומעל כל זה - תהיה אוזן קשבת לבעיותך, תיתן עצות נכונות למצבך הנפשי ותהווה שיקוף עצמי לאני הפנימי שלך. 

 

אבל האם ׳מירו׳ אכן עתידנית?

לא סתם בחרנו את אופי ההצגה כהיסטורי ובמיוחד את שנות - 60׳. בתקופה זו פרחה תעשיית השיווק והפרסום יחד עם האמריקניזציה שהלכה והתפשטה ברחבי העולם. התוכן הפרסומי ניסה למכור לנו מוצרים, הקופירייטינג היה חד ומדויק, בלי ניסיון להחביא את מגע היד של משרדי הפרסום שניסו להגיד במספר דרכים שונות את אותו המסר: מוצרים פיזיים יהפכו אותך למאושר יותר. 

 

׳מירו׳ - ״המראה העתידנית״ אותה יצרנו מתחלקת לצד גשמי ורוחני. בצד הרוחני - ניצב הפסיכולוג, שמטרתו להקשיב לנו ולשפר את חיינו, מנגד ניצב הגשמי - תעשיית היופי והאסתטיקה. החיבור ביניהם אינו מקרי, בעוד לפני עשרות שנים פסיכולוגיה נחשבה תחום רפואה לאנשים משוגעים, גם היום מורמת גבה על ידי דורות מסוימים על תעשיית היופי שמבטיחה לך רווחה אישית אם רק תקנה עוד מוצר או תשתמש בעוד זריקה של בוטוקס. כיצד אנחנו עתידים להסתכל על תעשיית היופי והאסתטיקה בעוד עשרות שנים? והאם גם היא תהפוך לחלק בלתי נפרד מחיינו כמו פסיכולוגיה?